קודם כל: מה הגיע אליכם?
"מכתב על נגישות" יכול להיות כמה דברים שונים, והם לא באותה דחיפות:
- פנייה של גולש. הודעה שמישהו לא הצליח להשלים הזמנה או למצוא מידע. עונים לו בנימוס, נותנים לו את השירות בטלפון או במייל, ומתקנים בהקדם. שומרים את הפנייה ואת התשובה. זו ההזדמנות הכי קלה לתקן.
- מכתב מעורך דין לפני תביעה. לרוב דורש לתקן ולפצות.
- בקשה לאישור תובענה ייצוגית, או תביעה על אתר לא נגיש. כבר בבית המשפט, ויש מועדים קצרים.
- מכתב מהנציבות לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התראה או הודעה על כוונה להטיל עיצום כספי.
אם זה אחד משלושת האחרונים, פנו לעורך דין היום.
מכתב מעורך דין, תביעה או מכתב מהנציבות: מה עושים באותו יום
- רושמים מתי קיבלתם. תאריך ושעה, ושומרים את המכתב והמעטפה או המייל. חלק מהמועדים נספרים מיום קבלת ההודעה.
- שומרים ראיות לפני שמשנים. צילומי מסך מלאים של העמודים שהוזכרו (או שמירה של העמוד כולו, למשל הדפסה ל-PDF מהדפדפן), וצילום של הצהרת הנגישות כפי שהיא עכשיו. מי שבנה את האתר צריך לשמור גם את הגרסה של הקוד. לא מוחקים ולא משכתבים תוכן, חוץ מהתיקון עצמו.
- לא עונים לשולח. לא לתובע ולא לעורך הדין שלו, לא בטלפון ולא במייל, לפני שדיברתם עם עורך הדין שלכם. לא מודים, לא מתווכחים ולא מבטיחים מועדים בכתב.
- מוודאים שיש דרך אחרת לקבל את השירות. אם נטען שאי אפשר להשתמש בשירות מסוים באתר, כדאי שבאתר ובהצהרת הנגישות יופיעו טלפון או מייל שבהם אפשר לקבל את אותו שירות. זה לא מחליף תיקון. את הקשר עם השולח עצמו משאירים לעורך הדין.
- פונים לעורך דין. עדיף כזה שמכיר חוקי נגישות. הביאו לו את המכתב, את הצילומים ואת כל מה שנשמר.
בתוך הימים הקרובים: מה בודקים באתר
אחרי ששמרתם ראיות ועורך הדין בתמונה, מתחילים לתקן. לא מחכים לסוף ההליך.
- מה בדיוק נטען? מתרגמים כל טענה למשהו שאפשר לבדוק: כפתור שאי אפשר להגיע אליו עם מקלדת, תמונה בלי תיאור, טופס שלא עובד עם תוכנת הקראה, או הצהרת נגישות חסרה.
- הצהרת הנגישות. צריכה להיות באתר, מתוארכת, עם פרטי קשר של העסק. אם אין, זה הדבר המהיר ביותר לתקן. (מה צריך להיות בה: נגישות אתר לעסק.)
- תיקון, ובדיקה אחריו. מתקנים את מה שנטען, ובודקים שוב ביד, עם מקלדת ועם תוכנה שמקריאה את המסך, ולא רק בסריקה אוטומטית. כדאי לתעד את התיקונים עם תאריכים.
- עובדות שעוזרות לעורך הדין. מחזור העסקאות, האם אתם עוסק פטור, וכמה עובדים יש לכם. מתי האתר נבנה, דוחות בדיקה קודמים אם יש, והאם הגיעה אליכם פנייה לפני המכתב. מוסרים לעורך הדין ולא מסיקים לבד, כי יש עסקים שפטורים מחלק מהחובות.
ומה עם "60 הימים שיש לתקן"?
בקשר לנגישות באתרים מסתובבת הטענה שיש 60 ימים לתקן לפני שאפשר לתבוע. יש בתקנות הוראה כזו: מי שטוען לסטייה מהדרישות צריך קודם להודיע, ולעסק יש זמן לתקן. אבל היא נועדה לטעויות מזדמנות באתר שכבר הונגש, לא לאתר שלא הונגש מעולם. הפסיקה שדרשה פנייה מוקדמת עסקה בעיקר בהצהרת הנגישות ובפרסום ההסדרים. לכן לא מחכים 60 ימים ואז מתקנים. מחליטים עם עורך דין, ומתקנים מהר.
מה לא עושים
- לא מוסיפים רק סרגל נגישות ומצפים שזה יסגור את העניין. סרגל לא מתקן את הקוד, והחוק לא מחייב אותו. (על זה: כמה עולה הנגשת אתר.)
- לא מוחקים עמודים או הצהרות כדי שלא יראו מה היה.
- לא מנסים "להתפשר" בעצמכם מול השולח.
- לא קונים הנגשה שמבטיחה "הגנה מתביעות" או "תעודה". אין גוף שנותן תעודה כזו לאתרים, ואף אחד לא יכול להבטיח שלא תהיה תביעה.
ואחרי שזה נגמר
נגישות נשברת בקלות: תמונה חדשה בלי תיאור, מסמך סרוק שהועלה, או רכיב שהוחלף. כדאי שמי שמעדכן את האתר יידע מה לבדוק אחרי כל שינוי, ולהחזיק הצהרת נגישות עדכנית. ואם האתר ישן וממילא חושבים על חדש, כדאי להכניס את ההנגשה לתכנון מההתחלה.