נגישות אתר לעסק: מה החוק דורש, מה לא, ומה צריך להיות בהצהרת נגישות

מי חייב?

החובה חלה על מי שנותן שירות לציבור, כמו מסחר, בריאות, חינוך, פנאי, תיירות או שירותים פיננסיים, כשהאתר הוא חלק מהשירות. זה כולל את רוב העסקים והחנויות שפונים לקהל הרחב.

יש כמה פטורים, ושניים מהם הכי נפוצים: - עוסק פטור, או עסק שהמחזור השנתי הממוצע שלו עד 100,000 ₪, פטור מחובת הנגשת האתר, וגם מהצהרת הנגישות. ייתכן שעדיין צריך לפרסם שהעסק פטור, וזה כדאי לבדוק עם רואה החשבון. - עסק שהמחזור הממוצע שלו עד מיליון ₪ יכול להיות פטור רק על אתר ישן, שהיה קיים לפני 2017. על אתר חדש הפטור הזה לא חל.

כלומר, אם העסק לא בפטור הראשון, אתר חדש צריך להיות נגיש מהיום שהוא עולה. ואם אתם לא בטוחים אם פטור חל עליכם, זו שאלה לרואה החשבון או לעורך הדין, לא לבונה האתר.

לפי איזה תקן?

התקן הישראלי ת"י 5568, חלק 1, במהדורה של ספטמבר 2023. הוא מבוסס על התקן הבינלאומי WCAG 2.0, ברמה AA, עם כמה שינויים ישראליים. שני דברים שכדאי לדעת עליו:

• בישראל יש דרישה שאין בתקן הבינלאומי: כשעמוד מחולק לקטעים, כל קטע צריך כותרת. כלומר, טקסט שנראה ככותרת חייב להיות מסומן ככותרת גם בקוד, כדי שמי שמשתמש בתוכנה שמקריאה את המסך יוכל לדלג בין חלקי העמוד.
• גם המסמכים באתר נכללים. קובץ PDF להורדה (שהוכן מ-2017 ואילך) צריך להיות נגיש בעצמו, ולפי התקן אסור שיהיה סרוק.

מה זה אומר בפועל?

אתר נגיש הוא אתר שאפשר להשתמש בו גם בלי עכבר, גם בלי לראות את המסך, וגם כשמגדילים את הטקסט. כמה דוגמאות למה שנבדק: - אפשר לעבור על כל האתר, כולל התפריט והטפסים, רק עם המקלדת. - לכל תמונה שמעבירה מידע יש תיאור שהתוכנה המקריאה יכולה לקרוא. - הטקסט קריא על הרקע שלו, בניגודיות מספיקה. - טופס אומר בבירור מה חסר כשמשהו לא מולא נכון. - הגדלה של הטקסט לא שוברת את העמוד.

חלק מזה אפשר לבדוק בכלי אוטומטי. אבל חלק גדול מהדרישות של התקן לא נתפס בשום כלי אוטומטי, ולכן בודקים אותן ביד: עם מקלדת, ועם תוכנה שמקריאה את המסך.

ומה עם סרגל הנגישות בפינה?

זה האייקון הקטן שפותח תפריט עם הגדלת טקסט, ניגודיות וכדומה. שני דברים חשובים עליו:

החוק לא מחייב אותו. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות כותבת את זה בשאלות הנפוצות שלה. והוא לא פוטר מכלום. סרגל לא מתקן כפתור שאי אפשר להגיע אליו עם המקלדת, או תמונה בלי תיאור. האתר עצמו צריך להיות נגיש. סרגל יכול להיות תוספת נוחה, לא תחליף.

מה חייב להיות בהצהרת הנגישות?

ההצהרה צריכה להופיע במקום בולט באתר. בפועל, הכי מקובל לשים קישור "הצהרת נגישות" בתחתית של כל עמוד. לפי התקנות, היא כוללת:

1. אילו התאמות נגישות בוצעו באתר, ולפי איזה תקן ורמה.
2. פרטי קשר לפנייה בנושא נגישות, טלפון או מייל (מומלץ את שניהם), של מי שמקבל אצלכם הודעה על בעיה. חשוב שאלה יהיו פרטים של העסק, לא של מי שבנה את האתר.
3. פרטי רכז נגישות, רק אם העסק חייב למנות רכז. החובה הזו חלה על מי שמעסיק 25 עובדים ומעלה, והרכז הוא אחד העובדים.
4. פטורים והתאמות חלופיות, אם יש.
5. הסדרי הנגישות במקום הפיזי, אם יש לעסק מקום שמקבל קהל.

ומקובל להוסיף גם: מתי האתר נבדק לאחרונה, ומה עוד לא הונגש עד הסוף (מגבלות ידועות).

מה לא כותבים בהצהרה

• "האתר נגיש באופן מלא" או "100%". אי אפשר להוכיח את זה על אתר שלם, וזה בדיוק מה שאפשר להפריך.
• "תעודת נגישות" או "תו תקן". אין גוף שמוסמך לתת תעודה כזו לאתרים.
• "האתר נגיש בזכות התוסף". תוסף לא מבטיח עמידה בתקן.

לכן הצהרה שהועתקה מאתר אחר, או "הצהרת נגישות לדוגמא" מהאינטרנט, היא נקודת התחלה בעייתית. היא מתארת התאמות שנעשו באתר אחר, ולא אצלכם.

האם אתר נגיש מגן מתביעה?

התשובה הכנה: האחריות לפי החוק היא של בעל האתר, ואף אחד לא יכול להבטיח שלא תהיה תביעה. מה שכן אפשר לעשות: אתר שנבנה ונבדק לפי התקן, הצהרה נכונה ומעודכנת, ודוח בדיקה עם תאריך שמראה מה נעשה ומתי. אם מגיעה פנייה, יש מה להראות.

לפי נתוני הנהלת בתי המשפט, נפתחו 1,669 תיקי נגישות ב-2023, ו-109 ב-2025. מספר התביעות ירד, אבל החובה לא השתנתה: לנציבות יש סמכות להטיל קנסות מאז 2023, ותיקון לחוק התובענות הייצוגיות עדיין בדיון בכנסת.

איך עושים את זה אצלי

כל אתר שאני בונה מונגש לפי ת"י 5568, בתוך הקוד ולא דרך תוסף. הוא נבדק גם בכלי אוטומטי וגם ביד, מקבל הצהרת נגישות עם פרטי הקשר שלכם, ודוח בדיקה עם תאריך. ומי שנשאר איתי בתחזוקה, אחרי כל שינוי באתר בודקים שהוא לא פגע בנגישות. (על מה כלול בתחזוקה: תחזוקת אתר, מה שלכם ומה קורה כשמפסיקים. על המחיר של הנגשת אתר קיים: כמה עולה הנגשת אתר.)